זה לא ממש הימורים… זה הימורים מקוונים

הימורים באינטרנט

לאחרונה ניתן ללמוד כי יותר ויותר שופטים נוקטים עמדות שונות בנושאים הקשורים לאינטרנט, עמדות אשר מתבססות על חכמת העולם הפיזי אך לא תמיד עולות בקנה אחד עם מציאות העולם הוירטואלי. במהלך מאמר זה ולאחריו נשוב ונסקור את התפתחות הפן המשפטי של ההימורים ברשת וזאת לאור פסק דינו של השופט דוד מועלם, בבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן.במקרה זה דובר בעתירה לביטול צו סגירה מנהלי לעסק מסוג “אינטרנט קפה“, אשר נפתח במתחם הבורסה ברמת גן. עיריית רמת גן החליטה לסגור את העסק שכן רוב השימוש הנעשה במקום ברשת האינטרנט היה לצורכי הימורים. אך לפני שנבחן את החלטת בית המשפט נסקור בקצרה מה קורה אצל ידידתנו הגדולה, הלא היא ארצות הברית.

להימורים באינטרנט יתרונות רבים, בעיקר לבעלי האתרים, אולם גם חובב ההימורים המצוי ימצא שעדיף במקרים רבים להמר מהבית, מאשר לכתת רגליו לארצות נדחות כגון יריחו או לאס-וגאס. בעקרון, קיימות באינטרנט שתי קטגוריות הימורים מרכזיות – האחת, הימורים בסגנון הקזינו, המאפשרים למהמר לשחק בשלל משחקים כגון בלק ג`ק, רולטה ומכונות חשמליות למיניהן. הקטגוריה השניה מבוססת על הימורי ספורט למיניהם (כגון משחקי כדור או מרוצי בעלי חיים) המתרחשים בעולם ותוצאותיהם מפורסמות בפומבי.

אתרים המפעילים משחקי הימורים העונה על הקטגוריה הראשונה משקיעים משאבים רבים בעיצוב האתר ובהקניית תחושה ריאליסטית של קזינו בד בבד עם הניסיון לשכנע את המהמרים הפוטנציאליים כי אכן המזל משחק באתר ולא פעולות של מפעיליו. מאידך בקטגוריה השניה אין חשש ל“שיבוש“ התוצאות על ידי מפעילי האתר לאור פומביות התוצאות.

מזה תקופה ארוכה התעוררו ויכוחים רבים הנוגעים סוגיית ההימורים באינטרנט בכל קטגוריה שתהא. הרי, בשל אופייה הגלובלי של רשת האינטרנט, לא ניתן למנוע לחלוטין את ההימורים ברשת גם אם הם אסורים במדינה בה יושב המשתמש. אדם היושב מול מחשב בניו יורק, בה אסורים ההימורים לפי חוק המדינה, יכול להתחבר לאתר שמפעילה חברת הימורים היושבת בנוואדה או בלאס וגאס, ומדינת ניו-יורק אינה יכולה למנוע ממנו את התענוג.

כיום, ההימורים הם חוקיים ביותר מעשרים ושבע ארצות בעולם, ביניהן גרמניה, אוסטרליה ודרום אפריקה. בשנת 1996 הוקמה ועדה מיוחדת בארצות הברית במטרה ללמוד את השפעות ההימורים הפנים מדינתיים, להסיק מסקנות וכמובן להציעה אסטרטגיות פעולה. אחרי סקירת המצב המשפטי והעובדות בשטח, המליצה הועדה האמריקנית, בשנת 1999, על מספר דרכי פעולה, כגון: על הממשל הפדרלי לאסור הימורים אשר אינם מוסדרים על ידי חוקי המדינות; על הקונגרס לחוקק חוקים אשר ימנעו העברת כספים לחברות ההימורים או לבנקים המייצגים אותן.

עם פרסום מסקנות הועדה, הצביע הסנאט ברב מוחץ בעד החרמת משחקי הימורים והוצאתם מן החוק. בתחילת שנת 2000 התקיים בבית המחוקקים שימוע בנושא, בו העיד נער בן 14 אשר הגדיר עצמו כמכור להימורים. הבית אישר הצעת חוק בשם “The Internet Gambling Prohibition Act” באמצעותו כל סוגי ההימורים הוצאו מחוץ לחוק ונקבעו סנקציות הנעות מעונשי קנסות עד לסך 20,000$ ועונשי מאסר עד ארבע שנים.

למרות שזכתה לרב מוחץ של 245-159 קולות, לא עברה ההצעה בקונגרס שכן הייתה זקוקה לרוב של שני שליש. הסיבה העיקרית לכישלון ההצעה- העובדות מצביעות על כך שעד שנת 2002, עסקי ההימורים באינטרנט יהיו שווים בערך 10 ביליון דולר וחבל לאבד את האפשרות להרוויח ממיסוי רווחים שכאלה. כך נוצר מצב אבסורדי שבארצות הברית, זו המחוקקת חוקים הקשורים לאינטרנט בקצב מסחרר, החקיקה האפקטיבית ביותר כנגד ההימורים באינטרנט נמצאת ב- Wired Wager Act, חוק פדרלי מתחילת שנות השישים, תקופה בה העולם הקיברנטי היה קיים רק בדמיונם של אנשים תמוהים.

החוק עוסק בתקשורת בכבלי תקשורת טלפונית ואוסר את השימוש המסחרי בהם לצורך העברת מטבע זר, כספי הימורים או אינפורמציה לגבי הימורים, בתוך ארצות הברית ומחוצה לה. כאשר מדובר על הימורים בתוך המדינה, החוק אינו חל, ולכל מדינה הסמכות לאשר או לאסור הימורים בתחומה. ה- Wired Wager Act הוא חוק מיושן ואינו עונה על דרישות המציאות. החוק מתייחס למתקני תקשורת בכבלים בלבד ואינו מתייחס לכל אמצעי התקשורת האחרים כגון אינטרנט, לווין, סיבים אופטיים וכיו“ב.

הציר הרפובליקני בוב גודלייט, הבין שאם המטרה היא למנוע את ההימורים באינטרנט, יש למלא את החלל שמותיר החוק המיושן והלקוני. לפיכך, גודלייט הניח לאחרונה על שולחן הקונגרס הצעת חוק המגדירה ואוסרת הימורים בין מדינתיים ובין לאומיים, המתבצעים על ידי כל סוג של תקשורת. הצעתו של גודלייט אינה מתנגשת עם חוקים מדינתיים (כמו לדוגמא החוק בנוואדה אשר מכשיר הימורים), שכן היא חלה רק על הימורים המתבצעים בין מדינות או בין ארצות. יש להבהיר כי ברגע שמדינה מסוימת מכשירה הימורים, היא מסדירה את המקומות בהם יתבצעו וכמובן מפעילה מנגנוני מיסוי עליהם.

לאור זאת שבאינטרנט, קיימת בעייתיות רבה ככל שהדבר נוגע להסדרת המיסוי, נראה כי הפתרון הקל ביותר הוא איסור כל שימוש באינטרנט לצורך הימורים. הצעת החוק של גודלייט קובעת כי כל העוסק ביודעין בעסקי הימורים לשם העברה של כספי הימורים, בין מדינות ארצות הברית או לחו“ל, ייקנס או ייאסר לתקופה שלא עולה על חמש שנים, או שניהם (הצעת החוק מאריכה את תקופת המאסר המקסימלית העומדת על שנתיים בלבד לפי ה- Wired Wager Act). הצעת החוק אוסרת גם את העברת הזכויות הנובעות מן ההימורים, כך שלא ניתן להעביר זיכויים או קרנות כלשהן. ההימורים מוגדרים היטב בהצעת החוק ונקבע בפירוש מה מותר ומה אסור לבצע. לדוגמא, משחק או תחרות אינה נחשבת להימור אסור אם המשתתפים אינם מסכנים דבר בעל ערך, חוץ מהשקעת הזמן והמאמץ במשחק עצמו או ההתחברות לרשת על מנת לשחק באמצעותה.

בנוסף, אם יש חוק מדינתי אשר מסדיר או מכשיר את ההימורים, הצעת החוק לא תמנע פרסום של האתרים בתחומי המדינה המפעילים את ההימורים, אם הם פועלים בתחומי המדינה בלבד. למרות שמדובר על חוק ארכאי, למרבה האירוניה הורשעה על בסיסו, ביולי 1999, חברת הימורים אמריקאית המפעילה אתרי קזינו באמצעות שרתים הנמצאים ורשומים באנטיגואה שבדרום אמריקה.

בפסק הדין התקדימי נקבע על ידי בית המשפט האמריקאי כי לצורך קביעת חבות לפי ה- Wired Wager Act, תקשורת אינטרנט זהה לשיחת טלפון. ושוב נושא סמכות השיפוט עולה על המדוכה, כיצד קנה לו בית המשפט בארצות הברית סמכות לשפוט חברה היושבת בדרום אמריקה ? ובכן, בית המשפט החיל את דוקטרינת היד הארוכה מבלי להתייחס למיקומה של הטכנולוגיה.

פסק הדין קובע למעשה כי גם אם האינפורמציה מועברת בעולם קיברנטי, הרי שהפעולות הבלתי חוקיות מתבצעות בעולם הפיזי, ונשלטות על ידי החוקים החלים בו. מאחר והפעילות הבלתי חוקית מתבצעת בניו יורק, על ידי תושבי ניו יורק המהמרים באתר החברה, קנה בית המשפט הניו- יורקי , לפי קביעתו, סמכות שיפוט על פעילותה. בהחלטתו קבע בית המשפט בניו יורק כי על החברה לפתח טכנולוגיה אשר תמנע מתושבי ניו יורק להשתמש באתריה.

בארץ, ההימורים אסורים מכוח חוק העונשין, התשל“ז – 1977 הקובע עונשי מאסר למארגני משחקים ואף למהמרים עצמם (סימן י“ב לחוק). סעיף 32 לחוק החוזים, התשל“ג – 1973 קובע כי חוזה של משחק, הגרלה או הימור שהזכייה בו תלויה בגורל אינו עילה לאכיפה או לפיצויים, אלא אם אותו משחק הוגדר בחוק.

בחודש מרץ 2001 הגיש מפעל הפיס תלונה במשטרה כנגד החברה המפעילה את אתר ההימורים “קזינו המלך שלמה“, בניגוד לחוק הישראלי האוסר הימורים. האתר מופעל מלונדון אך לטענת מפעל הפיס הוא מופעל על ידי ישראלים ומיועד למשתמשים ישראליים. הבעיה העומדת בפני מפעל הפיס היא שבאנגליה ההימורים אינם אסורים, ולכן לא ניתן לפנות את האנגלים ולבקש מהם לאסור את פעילות האתר בתחומם.

אם יחליט בית המשפט כי הוא הולך בעקבות פסק הדין האמריקאי הנ“ל, הוא יוכל להפעיל סמכות על החברה, למרות שמיקומה בחו“ל. נראה כי בישראל המודעות להימורים המתבצעים באמצעות האינטרנט היא נמוכה יותר. דוגמא לכך היא פסק דינו של השופט דוד מועלם, בבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן. מדובר בעתירה לביטול צו סגירה מנהלי לעסק מסוג “אינטרנט קפה“, אשר נפתח במתחם הבורסה ברמת גן. עיריית רמת גן החליטה לסגור את העסק שכן רוב השימוש הנעשה במקום ברשת האינטרנט הוא לצורכי הימורים. השופט מועלם ביטל את צו הסגירה בקובעו כי מחשבים אינם מכונות משחק חשמליות וכי סגירת מקומות המאפשרים שימוש באינטרנט תפגע באוכלוסיות החלשות, להן אין גישה לרשת. השופט ציין אמנם כי אם אכן יהפכו בעלי העסק את המקום לבית הימורים, יוכלו הרשויות לפעול נגדם, אולם למעשה הכשיר השופט את בתי עסק המאפשרים ללקוחותיהם להמר באמצעות האינטרנט.

פסק דינו של השופט מועלם עורר ביקורות שגרסו כי הכשרת מקומות המציעים גישה לאינטרנט אינה ראויה, בשל אופי השימוש באינטרנט הנעשה בהם. נטען כי לא מדובר באוכלוסייה מקופחת העושה שימוש ברשת לצורכי אקדמיה ולשם פיתוח הסטארט אפ הבא, אלא במהמרים כפייתיים שממיטים אסונות על משפחותיהם. פסק דינו של השופט מועלם אמנם מגביר את רמת הנגישות לאתרי הימורים באינטרנט, אולם גם משחקים ברשת לא צריכים להיות נחלתם הבלעדית של אלו שידם משגת לקנות מחשב. כל עוד אין למדינות האוסרות הימורים פתרון טכנולוגי למניעת השימוש באינטרנט על ידי תושביהן, אין טעם לנקוט בצעדים דווקא כנגד אלו שאין בביתם מחשבים אישיים.

WhatsApp chat
Send this to a friend