זכויות יוצרים בתוכנה – ארץ התקליטור הבודד

זכויות יוצרים

ארץ התקליטור הבודד בארצנו הקטנה, “ארץ התקליטור הבודד“, המודעות לזכויות יוצרים בתוכנות מחשב על שלל סוגיהן הולכת וגדלה. ממש בימים אלה, משקיע ארגון ה-BSA מאמץ וממון רב בהגדלת המודעות הישראלית לשמירה על זכויות יוצרים בתוכנות בין עם בפרסום והסברה ובין אם בהגברת אכיפת החוק המקומי ומניעת הפרות נוספות. להזכירכם, זכות יוצרים הינה זכות בלתי מוחשית ומטרתה בעיקר למנוע מאחר לקחת לעצמו את פרי עמלו של היוצר.

יצירה שפורסמה בישראל מוגנת בישראל ויצירה שפורסמה בחו“ל מוגנת גם היא בישראל מכוח אחת האמנות הבינלאומיות שמדינת ישראל קיבלה על עצמה. ארגון ה-BSA, באמצעות בא-כוחו משרד עורכי הדין `סורוקר-אגמון`, נעזר באמצעים שונים בכדי למצות את הדין עם אותם גורמים שבמסגרת פעילותם מתבצע שימוש מפר בתוכנות שזכויות הקניין בהן שייכות לחברות כגון: Microsoft, Adobe, Autodesk. אחד מהאמצעים שה-BSA נוקט נגד מפרים הוא שימוש ממוקד באכיפה, כאשר במהלכה מוגשת תביעה לבית המשפט ובקשה למנוי כונס נכסים זמני במעמד צד אחד (מבלי שהנתבע ידע על פתיחת התביעה נגדו והגשת הבקשה) לתפיסת המוצרים המפרים. עד לתקופה האחרונה, הכונס שמונה לביצוע התפיסה היה בא-כוח התובע, אולם תיקון חדש שנכנס לתוקף בחודש האחרון שינה את מהלך כינוס הנכסים הזמני במקרה של תפיסת מוצרים מפרים. לפני שנתמקד בתיקון החדש נסקור בקצרה את הבסיס לפעילות האכיפה של ה-BSA.

תוכנה, כידוע, מורכבת משורות קוד היוצרות אינטראקציה פנימית וחיצונית למטרות שונות, החל מקובץ פונט (גופן ממוחשב) וכלה באפליקציות מורכבות בעלות אינספור אפשרויות, כגון: מערכות הפעלה, תוכנות גרפיקה, ישומיים משרדיים וכיו“ב. שורת קוד כשלעצמה אינה עונה על הגדרת ה“ביטוי“ העומדת בליבת זכות היוצרים. אולם ה“ביטוי“ של מצרף שורות קוד הוכר מזה זמן רב בעולם ובישראל כראוי להגנה כשם ש“יצירה ספרותית“ מוגנת, וליוצר התוכנה, תהא מורכבותה, יישומה ומטרותיה אשר תהא, עומדת זכות בלעדית לעשות כל דבר שיחפוץ בה.

פיתוח תוכנת מחשב אינו עניין של מה בכך וקיימות תוכנות רבות כגון: Windows, AutoCAD, הדורשות שנים רבות של מחקר, ניסוי ויצירה יחד עם השקעת סכומי עתק במהלך הפיתוח. אלו המעורבים בפיתוח התוכנה מקווים כי ביום מן הימים, לאחר שהשקיעו ממיטב זמנם וכספם, יתאפשר להם להשיב את ההשקעה ואולי אף להרוויח מפיתוחה. למרות שציבור המשתמשים בעולם בכלל ובישראל בפרט אינו מסכים לגישה זו של תשלום בתמורה להרשאת שימוש בתוכנה, אין כמעט עוררין בנוגע לעובדה ששימוש בתוכנה מבלי לקבל הרשאה מתאימה, עלול לפגוע באופן חמור ביוצריה. פגיעה שכזו יכולה להתבטא בהפסד כספי ישיר הנובע מהעתקה וזיוף ובנזק עקיף הנובע מפגיעה במוניטין והתעשרות שלא כדין.

נזקים אלו, במקרים רבים, נאמדים בסכומים גבוהים שפוגעים בטווח הקצר ביוצרי התוכנה ולאורך זמן, למרבה הפלא, גם בקהל הצרכנים. בישראל עומדים לבעל זכויות יוצרים במלחמתם נגד המפרים כלים רבים ומגוונים. כך למשל, על-פי סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים, הקנה המחוקק פיצוי לבעל זכות יוצרים בסך של 20,000 ש“ח בגין כל הפרה של זכות יוצרים במצטבר וכל זאת ללא הוכחת נזק. בלשון אחרת, בכל פעם שנעשה שימוש מפר בתוכנה כלשהי, משמעו הפרה אחת. אם כך, לדוגמא – חישוב הפיצוי לבעל זכות יוצרים בתוכנה כאשר נמצא עותק תוכנה מפר על כל אחד מעשרת המחשבים במשרדי חברה יכול להגיע ל200,000- ש“ח וזאת ללא הוכחת נזק.

בפועל, מבלי להיכנס לדקויות, אי-הצורך בהוכחת הנזק מאפשרת לתובע לקבל פיצוי אם הוכיח כי הזכויות בתוכנה שייכות לו וכי הנתבע עשה שימוש בתוכנה ללא הרשאה. אפשרות אחרת לבקשת סעד סטאטוטורי ללא הוכחת נזק נמצאת בסעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות התשנ“ט1999-, על-פיו רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי בסך של 100,000 ש“ח. מעבר לסעדים האזרחיים ניתן גם להשתמש באמצעים נוספים נגד המפרים, המצויים במשפט הפלילי והעונש בגין הפרת זכות יוצרים יכול להגיע עד שלוש שנות מאסר למפר.

ניתן לראות כי המחוקק סיפק בידי בעלי זכות היוצרים בתוכנות אמצעים וסנקציות שלא ניתן להקל בהם ראש ואף ניתן להחילם באופן נרחב למדי, הן כנגד הפרט והן כנגד התאגדות (חברה, שותפות, עמותה וכיו“ב). למעשה חברה שנעשה במסגרת עיסוקה שימוש בתוכנה ללא הרשאה מתאימה, ניתן לפתוח בהליכים משפטיים נגד החברה ונגד כל האורגנים בה, קרי, המנכ“ל ושאר אנשי מפתח בחברה. כפי שציינו בהתחלה, בכדי לשמר את זכויותיהם על בעלי זכויות יוצרים בתוכנה, לאחר שנודע ל-BSA כי מתבצעת הפרה, אחת מהאפשרויות העומדות היא פנייה לערכאות בתביעה להפסקת ההפרה וקבלת פיצוי.

לפני כחודש נכנס לתוקפו תיקון מס` 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, בו נקבע שהכונס לא יהיה בא-כוחו של התובע כפי שהיה נהוג, אלא צד שלישי, אשר הלכה למעשה יתפקד כזרוע הארוכה של בית המשפט (Officer of the Court) לצורך חיפוש ותפיסת תוכנות מפרות. הצורך בגורם חיצוני לצדדים לתביעה נועד בעיקרו להגביר את השמירה על זכויותיו של הנמצא במקום בו מתבצע הכינוס (בדר“כ הנתבע).

במקרה של חיפוש ותפיסת תוכנה, התיקון הכניס צורך גם באישור בית המשפט למינויו של בעל תפקיד מיומן בתחום המחשבים אשר יבצע את החיפוש בפועל. אין צורך להתאמץ בכדי לדמיין את אי-הנעימות במהלך ביצוע כינוס נכסים במשרדי חברה וההשלכות הנובעות מתפיסת תוכנות מפרות המותקנות על מחשביה ולפיכך, כל שנותר לנו הוא להמליץ כי תנקטו בכל האמצעים שבידכם בכדי לוודא כי לא מתבצעת הפרת זכויות יוצרים בתוכנות הנמצאות בתחום אחריותכם, וטובה שעה אחת קודם…

WhatsApp chat
Send this to a friend