נגישות בעלי מוגבלויות לאינטרנט

נגישות

נגישות בעלי מוגבלויות לאינטרנט ההיסטוריה מלמדת כי במהלך התפתחות האנושות על שלל התמורות שחלו בה, תמיד ניתן למצוא גישות שונות שאימצו לחיקם רעיונות ליברליים ושוויוניים. בזכות פלגים אלה בעלי מוגבלויות שונות הצליחו להגיע להישגים בלתי מבוטלים בכל תחומי החיים. בזכות מאבקם של אלה המאמינים בשוויון ובמתן זכויות שוות לכלל האוכלוסייה ובינם גם בעלי מוגבלויות, צלח בידי ארגונים שונים להביא את עניינם של בעלי המוגבלויות לשולחן השיח הציבורי ולגרום לשינוי בתפיסה ובעקבותיה, אף לחקיקה בנושא ולשוויון הזדמנויות מהותי. האינטרנט פתח צוהר לעולם קיברנטי חדש, בו רוב המוגבלויות שאכן מגבילות בעולם הפיזי, אינן קיימות. לפיכך כל שצריך הוא לגשר על הפער הפיזי בנגישות למקום בו אין התייחסות לישות הפיזית של בעל המוגבלות אלה לישות הוירטואלית שלו, כך שבעלי מוגבלויות יישרו קו ויקבלו את אותן האפשרויות העומדות בפני אלה אשר אינם מוגבלים.

לשם השגת מטרה זו יש צורך לנקוט בצעדים מרחיקי לכת בכמה מישורים: פעילות הדורשת מימון רב, השקעת משאבי אנוש, חקיקה, מודעות ושיתוף פעולה ברמה הבינלאומית. חשוב לזכור כי עבור בעלי מוגבלויות, הגישה לאינטרנט חשובה אף יותר מאשר לאלה שאינם מוגבלים. מלבד הנוחות הטמונה בעקיפת המוגבלות הפיזית על ידי נטרול הצורך ביציאה מן הבית (על ידי שימוש באתרי קניות, אתרים ממשלתיים, עבודה מהבית וכו`), הרי שהאינטרנט יכול ליצור עבור המוגבל סביבה תומכת, שאינה שופטת על-פי הסטנדרטים המוכרים לנו בעולם הפיזי, בה יתאפשר למוגבל להגיע לרמות גבוהות של תקשורת וביטוי עצמי שלא התאפשרו לו עד כה.

למרבה הצער, האג`נדה הפוליטית-חברתית-ביטחונית לא אפשרה מודעות מספקת לנושא נגישות בעלי מוגבלות לאינטרנט, אולם בשנים האחרונות ניכר שינוי, איטי אומנם, בגישה זו. בשאר מדינות העולם ובעיקר בארצות הברית, אוסטרליה וקנדה עומד נושא הנגישות על סדר היום הציבורי וחברות רבות דואגות להקים אתרים נגישים בלבד. בדומה לחוקים המחייבים יצירת נגישות פיזית למקומות בילוי, משרדים ממשלתיים, מרכזי קניות וכיו“ב, קיים צורך במנגנון-על אשר יחייב נגישות לאתרי אינטרנט, למקורות מידע טכנולוגיים ולאמצעי תקשורת אלקטרוניים ובלשון אחר- בחקיקה.

בשנת 1998 נכנס לתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בישראל, התשנ“ח1998-. חוק זה מעגן את זכויותיהם של בעלי מוגבלויות וכולל ארבעה פרקים: עקרונות יסוד, תחבורה ציבורית, תעסוקה והקמת נציבות השוויון. חיקוקו היה צעד ראשון, אך בעל חשיבות עצומה, להסדרת זכויות בעלי מוגבלויות והשגת שוויון הזדמנויות. מאז חקיקת החוק, כפי שניתן היה להבין מדבריה של עורכת הדין תרצה ליבוביץ` מעמותת בזכות, נעשתה עבודה רבה בכדי להרחיבו ולהחילו, בין היתר, גם על נגישות לאינטרנט.

כך בדצמבר, 2000, הצעת החוק המתייחסת לנגישות בעלי מוגבלויות לאינטרנט עברה בקריאה ראשונה, ומצויה כיום בדיונים בכנסת. ביום 23.10.2001, התכנסה לדיון ועדת האינטרנט וטכנולוגיית המידע הפרלמנטרית (ועדת משנה לועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי) בראשות חברי הכנסת ענת מאור ומיכאל איתן בנושא חשוב זה. בדיון נכחו נציגים ממשרדים ממשלתיים שונים, נציגים מאיגוד האינטרנט, המוסד לביטוח לאומי, חברות מסחריות העוסקות בפיתוח טכנולוגיה מסייעת, ארגוני נכים (סנונית, בזכות, נגישות, ניצ“ן) וכן נציגי האקדמיה בתחומי המשפט והמחשבים. הדיון בועדה התקיים במקביל גם ברשת האינטרנט ואפשר צפייה והשתתפות ישירה של אזרחים בדיון. בדיון, אשר נוהל על ידי חבר הכנסת מיכאל איתן, הועלו בעיות הנגישות לאתרים באינטרנט, בהן נתקלים אנשים בעלי מוגבלויות. הקשיים אשר הועלו הם רבים ומגוונים, אך כמעט לכל בעיה עומד פתרון טכנולוגי כלשהו.

דובר על תוכנות המתרגמות טקסטים לסאונד (עבור עיוורים), על מסכים מגדילים (עבור לקויי ראייה וקשישים), על מכשור כגון עכבר או מקלדת מיוחדים (לאנשים הסובלים ממוגבלויות בגפיים ובעיות מוטוריות שונות), על מסכים נטולי ריצודים (לאנשים הסובלים מהפרעות חושיות כגון אפילפסיה) ועוד. התברר כי הבעיות המרכזיות, למרות הפתרונות הטכנולוגים, נעוצות גם בעלות המכשור ובמודעות מקימי האתרים לנושא, אולם אם ניתן להניח את האצבע על בעיה מרכזית אזי מדובר בסטנדרטיזציה בתחום הנגישות לאינטרנט אשר תאפשר פיתוח מכשור ייעודי שישרת את גולשי האינטרנט בעלי המוגבלויות.

לדוגמא, גם אם יש ברשותו של עיוור תוכנת מקריא מסך, הגלישה באינטרנט לא תתאפשר אם באתר מסוים לא יתלווה טקסט לתמונות וסמלים. בפן הבינלאומי, כהרגלנו מובילה ארצות הברית בתחום החקיקה הנוגעת לאינטרנט ותיקון 508 לחוק הרהביליטציה (Section 508 of the Rehabilitation Act), אשר נכנס לתוקף ביוני 2001, מחייב כל סוכנות פדראלית לבצע את השינויים הנדרשים באתרי האינטרנט שבאחריותה על מנת שיתאימו לתוכנות המשרתות את האנשים בעלי המוגבלויות (כגון מסכי הקראה או ברייל, תוכנות הגדלה וכו`). אומנם מתייחס החוק לאתרים ממשלתיים בלבד, אולם חברות פרטיות המבצעות עסקאות עם סוכנויות הממשל הפדראלי או ממומנות על ידו חייבות יהיו לעמוד בדרישות התיקון מתוקף הנחיות רכישה של הממשל הפדרלי. מכוח התיקון אף הוקמה פרוצדורה המאפשרת הגשת תלונות כנגד אתרים אשר אינם עומדים בדרישות החוק. בנוסף, המועצה לנגישות בארה“ב (The Access Board) פרסמה הנחיות, קווי פעולה וסטנדרטים בהם יהיו האתרים הממשלתיים חייבים לעמוד עד אמצע שנת 2001.

השאלה הנשאלת, אם כך, מה לגבי אתרים במגזר הפרטי – האם גם חברות פרטיות מחויבות בהוצאת כספים לשם שינוי ועריכה מחדש של האתרים והתוכנות התומכות בהם? נראה כי הכל מתמצה במילה אחת, מודעות ציבורית. הראיה לכך נולדה לפני כשנה כאשר ארגון העיוורים האמריקני (NFB- National Federation of the Blind) הגיש תביעה נגד AOL, ספקית האינטרנט הגדולה בארה“ב, בטענה כי שירותי האינטרנט שהיא מספקת אינם נגישים לעיוורים שכן אינם מתאימים למסכי ההקראה ולשאר החומרה המשרתת אותם.

התביעה הוגשה על בסיס חוק ה- ADA (The Americans with Disability Act) משנת 1998, האוסר הפלייה של בעלי מוגבלויות, בעיקר בתחום התעסוקה. השאלה לא נידונה מעולם בבית המשפט שכן ביום 26.06.2000, הגיעו הצדדים לפשרה לפיה AOL תפעל יחד עם ארגון העיוורים ותשפר את הנגישות לשירותיה. בעקבות העלאת המודעות, מתקיימים כיום מאמצים רבים לשיפור הנגישות באינטרנט גם במגזר הפרטי וחברות מובילות כגון Microsoft, eBay, 3Com, AT&T נרתמו למאמץ והתחייבו לעשות פעולות לשיפור הנגישות לאינטרנט.

בדיון בועדה הועלתה הבעייתיות התחיקתית הנובעת מן הצרכים הרבים והמגוונים של כל מוגבלות ומוגבלות וכי אכיפה אפקטיבית של חוקי נגישות תחייב תשתית נורמטיבית שתתייחס לכל סוגי המוגבלויות השונות. יחד עם זאת יש להיזהר מהטלת נטל כבד מדי על חברות פרטיות, שכן במהרה ימצאו דרכים לעקוף גזירות שלא ניתן לעמוד בהן. לכן יש לדאוג להגדרות מדויקות ואין להשאיר סעיפי חוק לפרשנות אשר תאפשר התחמקות מאכיפתו. לעניין האכיפה, הועלה הרעיון לפיו ניתן לעכב כספים למוסדות אשר לא יראו נכונות ולא ישקיעו מאמצים בשינוי האתרים והנגשתם לציבור. חבר הכנסת איתן הוסיף ואמר כי יש לעודד נגישות באינטרנט לא רק לאנשים בעלי מוגבלויות שכן הדבר יכול לחסוך משאבים גם עבור אנשים חסרי מוגבלות, לדוגמא, אתר בו ניתן לקנות מוצרים אמנם יקטין את הבעייתיות בה נתקל אדם נכה או עיוור, אולם גם אדם חסר מוגבלות יוכל להיעזר באתרים אלו על מנת לחסוך בזמן ובכסף.

WhatsApp chat
Send this to a friend