עורך דין לשון הרע

בחורה חביבה הגיע לבקר את סבה בסמוך לכניסתו לבית אבות. במהלך הביקור, התרשמה הנכדה כי בית האבות אינו מקום מתאים לקשישים, בעיקר לאור טענת סבה הקרוב לגיל 90 כי ספג מכות מצוות העובדים. הנכדה נרעשה מן הגילוי, לא בדקה את העובדות לאשורן ופרסמה בפייסבוק את מסקנותיה אודות בית האבות, צוותו

לעיתים הדין הקיים בארץ אינו תואם את המציאות. טענה זו נכונה כמעט בכל ענפי המשפט, אך בתחומי המחשבים והאינטרנט במיוחד לאור התפתחות טכנולוגית חסרת תקדים בחידושיה שעולה על קצב התפתחות הדין בתחום. על-מנת “להדביק את הפער“ חייבים להתקיים מנגנוני התאמה, אשר יחדשו את הדין וישדרגו אותו למציאות של ראשית המאה

שימוש בכוח פיזי על ילדים אינו עניין חדש. סביר מאוד להניח כי כל הורה עמד במצבים בהם נאלץ להתמודד עם הדילמה להכות או לא להכות. במדינות מודרניות בהן החינוך והתרבות שולטים, השימוש בכוח פיזי לצורכי שליטה פוחת באופן משמעותי ודרך ההידברות הינה הגישה המועדפת. למרות זאת, יש כאלה הגורסים כי

הצעת החוק של ח“כ זבולון אורלב מזכירה לי את המשפט המחוזי מאוד של הגשש החיוור – חוח של צחוק בין שושנות הבכי. מן הפן החיובי, מדובר במהלך חשוב ונדרש לאור החלטתו, המפתיעה יש לומר, של בית המשפט העליון מלפני מספר חודשים.

השלכות פרי מקלדתה של מהנדסת בחברת hp, על החטיף הלאומי, הפתיעו רבים. זו אינה הפעם הראשונה שמישהו חומד לצון ושולח לחבריו סיפור מצוץ מן האצבע באמצעות הדואר האלקטרוני. הפעם, הסיפור שבחרה לספר המהנדסת לחבריה היה על הקשר בין החטיף “במבה”, אחד ממוצרי הדגל של חברת אסם, לבין תופעת תמותת הפעוטות

לאחרונה צד את עיני פסק הדין בעניין ת“ק 8796-06-08 (ת“ק ת“א) אבי רועי דוביצקי נ` ליאב שפירא אשר ניתן בבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב ועסק בבריונות מקוונת. בית המשפט קבע כי כחלק ממדיניות משפטית ראויה ורצויה בישראל יש להפוך ספק שירותי תוכן באינטרנט, מסוג אתר הכרויות, ל-“שומר סף“ בעל אחריות