אבטחת מידע

תקנות אבטחת המידע נועדו להסדרה לוגית ופיזית של אופן אבטחת המידע המצוי במסדי נתונים במגוון רחב של גופים פרטיים וציבוריים. בדומה לחקיקה האחרונה באירופה בשם GDPR (General Data Protection Regulation), רצונם של המחוקקים הישראלים הוא להגן ככל הניתן על המידע

הרשות לניהול המאגר הביומטרי במשרד הפנים עשתה מאמץ רב להוכיח את נחיצותו של המאגר ואף פרסמה לצורך כך דו”ח מקיף בשנת 2014. הדו”ח מכיל סקירה של מאגרים ביומטריים במתכונת דומה לזו הישראלית, הקיימים ברחבי העולם, ניתוח הגורמים המשפיעים על המאגרים

חברת “סוני” אינה נחה על זרי הדפנה בכל הקשור בפריצת קונסולת המשחקים מתוצרתה. החברה פתחה במספר הליכים משפטיים כנגד גורמים שונים, המעורבים לטענתה בפיצוח מכשיר ה- PlayStation 3 והפצת כלי הפריצה המשמשים לכך.

לאחרונה פורסם כי האקרים טורקים חדרו למספר אתרי אינטרנט ושאבו מידע המכיל בעיקר כתובות דוא“ל וסיסמאות. התברר גם כי ההאקרים פרסמו ברשת את הנתונים שנגנבו ואפשרו לכל מי שחפץ להעתיקם. אין ספק כי מדובר במקרה חמור ביותר אשר לא היה

לאחר מספר ניסיונות להעביר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש“ע – 2009, ביום 07.12.2009, הפכה ההצעה לחוק במהלך מחוכם שנועד להפוך את המאגר הביומטרי לקונצנזוס בשיטת הסלאמי ודרך

אם יש לכם קצת זמן פנוי, מומלץ לקרוא את הכרעת הדין המשובחת , העוסק בתחום עבירות המחשב, מפרי עטו של שופט בית משפט השלום בירושלים, ד“ר אברהם טננבוים, בת.פ. 9497/08 מדינת ישראל נ` משה הלוי.

יש האומרים פרסום רע הוא גם פרסום טוב, כל עוד מאייתים את השם נכון. אחרת לא ברור מדוע, חדשות לבקרים, בוחרים חברי כנסת להניח את שמם על הצעות חוק. כאלה שמתיימרות להציג הסדרה נורמטיבית ראויה בתחומי טכנולוגיה ומידע.

לא ברור לי מדוע אצה דרכו של חבר הכנסת מאיר שטרית ומהיכן נובעת דבקותו במטרה להעביר במהירות הבזק את דבר החקיקה בעניינו של מאגר נתונים ביומטריים הידוע כ- “הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס“ט –

הזדעזעו אמות הסיפים. ריגול תעשייתי ממוחשב מתוצרת כחול לבן, כאן בארצנו הקטנטונת!?. לא פעם אמרנו, כי זה רק עניין של זמן עד אשר פרשה שכזו תתפוצץ במדינת ישראל, אך אף אחד לא ציפה לסדר הגודל. הרי בתחום הריגול התעשייתי, אין