אם יש לכם קצת זמן פנוי, מומלץ לקרוא את הכרעת הדין המשובחת , העוסק בתחום עבירות המחשב, מפרי עטו של שופט בית משפט השלום בירושלים, ד“ר אברהם טננבוים, בת.פ. 9497/08 מדינת ישראל נ` משה הלוי.
יש האומרים פרסום רע הוא גם פרסום טוב, כל עוד מאייתים את השם נכון. אחרת לא ברור מדוע, חדשות לבקרים, בוחרים חברי כנסת להניח את שמם על הצעות חוק. כאלה שמתיימרות להציג הסדרה נורמטיבית ראויה
לא ברור לי מדוע אצה דרכו של חבר הכנסת מאיר שטרית ומהיכן נובעת דבקותו במטרה להעביר במהירות הבזק את דבר החקיקה בעניינו של מאגר נתונים ביומטריים הידוע כ- “הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי
הזדעזעו אמות הסיפים. ריגול תעשייתי ממוחשב מתוצרת כחול לבן, כאן בארצנו הקטנטונת!?. לא פעם אמרנו, כי זה רק עניין של זמן עד אשר פרשה שכזו תתפוצץ במדינת ישראל, אך אף אחד לא ציפה לסדר הגודל.
בחודש האחרון יחד עם התגברות החיכוך בין ישראל לפלסטינים, התעוררה חזית חדשה הנובעת בעיקרה מהמצב הקשה שפוקד אותנו בימים אלה. מתברר כי גם בעולם הקיברנטי קיימת חזית לחימה בה מתעמתים גורמים המצודדים בצד הפלסטיני ואלה
מספר עצום של אתרים באינטרנט מהעולם בכלל ומישראל בפרט, אינם מתעדכנים ונותרים חשופים ופגיעים להתקפה. דוגמה אופיינית היא מצב בו מנהל האתר מודע לנושא, אולם כשלוחות הזמנים לחוצים ויש מחסור במשאבים, האבטחה היא בדרך כלל
במהלך עשרים השנה האחרונות חדרו המחשבים על שלל צורותיהם ויישומם לחיינו ומצאו לעצמם מקום של קבע. השתרשות תרבות המחשבים חדרה לכל תחומי החיים ואין זה ברור כיצד הסתדרנו בלעדיהם לפני כן.
היבטים קיברנטיים לחוק החדש נגד טרור בארה“ב אירועי ה- 11 בספטמבר חשפו באופן טראגי את חוסר יכולת התמודדותם של ארצות
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ממצאי ביקורת שנערכה בקרב מכונים רפואיים ומעבדות רפואיות בישראל המחזיקים מידע רפואי. במסגרת פעילות הפיקוח, פנתה
אחת מהדרכים האפקטיביות לסיכול תקיפת סייבר היא הקשחת מערכות המחשוב של הארגון. במטרה להעניק לארגונים במשק הישראלי עמידות בפני מתקפות
ביום בהיר אחד, החליטה משטרת ישראל כי בהתאם להוראות סימן י”ב לחוק העונשין משנת 1977, יש למפקד מחוז סמכות להורות
שם המתחם (Domain Name) הינו כלי חשוב מאין כמוהו באינטרנט. כלי המאפשר לבני התמותה להתמצא בנבכי הרשת. זהו גם אחד
אם יש לכם קצת זמן פנוי, מומלץ לקרוא את הכרעת הדין המשובחת , העוסק בתחום עבירות המחשב, מפרי עטו של שופט בית משפט השלום בירושלים, ד“ר אברהם טננבוים, בת.פ. 9497/08
יש האומרים פרסום רע הוא גם פרסום טוב, כל עוד מאייתים את השם נכון. אחרת לא ברור מדוע, חדשות לבקרים, בוחרים חברי כנסת להניח את שמם על הצעות חוק. כאלה
לא ברור לי מדוע אצה דרכו של חבר הכנסת מאיר שטרית ומהיכן נובעת דבקותו במטרה להעביר במהירות הבזק את דבר החקיקה בעניינו של מאגר נתונים ביומטריים הידוע כ- “הצעת חוק
הזדעזעו אמות הסיפים. ריגול תעשייתי ממוחשב מתוצרת כחול לבן, כאן בארצנו הקטנטונת!?. לא פעם אמרנו, כי זה רק עניין של זמן עד אשר פרשה שכזו תתפוצץ במדינת ישראל, אך אף
בחודש האחרון יחד עם התגברות החיכוך בין ישראל לפלסטינים, התעוררה חזית חדשה הנובעת בעיקרה מהמצב הקשה שפוקד אותנו בימים אלה. מתברר כי גם בעולם הקיברנטי קיימת חזית לחימה בה מתעמתים
מספר עצום של אתרים באינטרנט מהעולם בכלל ומישראל בפרט, אינם מתעדכנים ונותרים חשופים ופגיעים להתקפה. דוגמה אופיינית היא מצב בו מנהל האתר מודע לנושא, אולם כשלוחות הזמנים לחוצים ויש מחסור
במהלך עשרים השנה האחרונות חדרו המחשבים על שלל צורותיהם ויישומם לחיינו ומצאו לעצמם מקום של קבע. השתרשות תרבות המחשבים חדרה לכל תחומי החיים ואין זה ברור כיצד הסתדרנו בלעדיהם לפני
