ביולי, 2020, בית הדין האירופי לצדק הוציא תחת ידו פסק דין בפרשה הידועה גם בכינוי “שרמס 2”. פסק הדין התווה מציאות חדשה בתחום פרטיות המידע. פסק הדין ביטל את “מנגנון ההלימות” (Privacy Shield) אשר אפשר
לצד החשיבות הרבה באיסוף המידע לצרכי קידום בריאות האוכלוסייה, ניצב הסיכון לחשיפתו. הרשות להגנת הפרטיות ערה לסיכון ויחד עם הבעת תמיכתה בקיום החקירות האפידמיולוגיות מבקשת הרשות לחדד אצל הגורמים הרלוונטיים את הסיכונים בפגיעה בפרטיות הנדבקים.
העובדה כי בארזים נפלה השלהבת, אינה מלמדת כי אזובי הקיר פטורים. הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי מפלגות הליכוד וישראל ביתנו הפרו את הוראות חוק הגנת הפרטיות.
מציאות הקורונה הציבה דרישותיה בדבר קיום למידה מרחוק ומשם דרך קצרה לקיום בחינות מרחוק. לחלק מן המוסדות מערכות מקוונות לבחינה מרחוק המאפשרות שמירה על טוהר הבחינה, אך מה עם פרטיות הנבחנים? הרי המערכות המקוונות אוספות
ריבוי מקרי אלימות מצד סייעות וגננות כלפי פעוטים במסגרת מעונות היום, אשר נחשפו בשנים האחרונות והובאו לידיעת הציבו, עוררו סערה גדולה. במטרה למנוע את הישנותם של המקרים הללו חוקק חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על
בעבר, בני נוער היו מבלים את מרבית זמנם מחוץ לבית, בעיקר כדי להיפגש עם בני גילם. היום, עם התפתחות הטכנולוגיה המאפשרת “מפגשים” און ליין, רוב פעילות בני הנוער מתרחשת ברשת. שם מתנהלים חיי התקשורת, החברה,
הכי חשוב הבריאות, אך מה עם הפרטיות? תחום בריאות הנפש נחשב לאחד מתחומי בריאות הציבור הרגישים ביותר ומטבע הדברים, מרפאות בריאות הנפש אוספות מידע רגיש ביותר ולפיכך עליהן להגן באופן בלתי מתפשר על פרטיות מטופליהן.
נגיף הקורונה, אילץ את מערכת החינוך לעבור ללמידה מרחוק בסוגים שונים של פלטפורמות ויישומיים דיגיטליים. אך מה עושים עם כל המידע האישי והרגיש שנחשף בתהליך הזה? איך מצד אחד מאפשרים למידה מרחוק ומצד שני שומרים
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ממצאי ביקורת שנערכה בקרב מכונים רפואיים ומעבדות רפואיות בישראל המחזיקים מידע רפואי. במסגרת פעילות הפיקוח, פנתה הרשות ל- 23 גופים המנהלים מכונים רפואיים בדרישה למילוי שאלונים בעניין מידע הרפואי המוחזק במאגריהם
שני דברי חקיקה עיקריים, האחד מבית היוצר של האיחוד האירופי והשני פרי עטו של המחוקק הישראלי עומדים להיכנס לתוקף במאי 2018. אסדרה זו טומנת בחובה שינויים מהותיים בכל הנוגע לחובות ואחריות הגורמים הקשורים למאגרי מידע
אחת מהדרכים האפקטיביות לסיכול תקיפת סייבר היא הקשחת מערכות המחשוב של הארגון. במטרה להעניק לארגונים במשק הישראלי עמידות בפני מתקפות
ב”משפט שלמה” (מלכים א’ ה’, יא) זוג נשים עתרו בפני המלך שיפסוק מי מהן היא אמו של התינוק וזאת בהסתמך
אחריות ספק שירותים באינטרנט לפעולות ומחדלים שאינם נובעים באופן ישיר ממעשיו ו/או מי מטעמו הינה אחת מן הסוגיות השכיחות ביותר
לכולם יש אינטרסים בשנים האחרונות אנו מוצפים בשטף מולטימדיה בכמויות אדירות. סרטים, פרסומות גלויות ונסתרות, מוזיקה מכל מין וצבע, יצירות
הצעת החוק של ח“כ זבולון אורלב מזכירה לי את המשפט המחוזי מאוד של הגשש החיוור – חוח של צחוק בין
ביולי, 2020, בית הדין האירופי לצדק הוציא תחת ידו פסק דין בפרשה הידועה גם בכינוי “שרמס 2”. פסק הדין התווה מציאות חדשה בתחום פרטיות המידע. פסק הדין ביטל את “מנגנון
לצד החשיבות הרבה באיסוף המידע לצרכי קידום בריאות האוכלוסייה, ניצב הסיכון לחשיפתו. הרשות להגנת הפרטיות ערה לסיכון ויחד עם הבעת תמיכתה בקיום החקירות האפידמיולוגיות מבקשת הרשות לחדד אצל הגורמים הרלוונטיים את הסיכונים בפגיעה בפרטיות הנדבקים.
העובדה כי בארזים נפלה השלהבת, אינה מלמדת כי אזובי הקיר פטורים. הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי מפלגות הליכוד וישראל ביתנו הפרו את הוראות חוק הגנת הפרטיות.
מציאות הקורונה הציבה דרישותיה בדבר קיום למידה מרחוק ומשם דרך קצרה לקיום בחינות מרחוק. לחלק מן המוסדות מערכות מקוונות לבחינה מרחוק המאפשרות שמירה על טוהר הבחינה, אך מה עם פרטיות
ריבוי מקרי אלימות מצד סייעות וגננות כלפי פעוטים במסגרת מעונות היום, אשר נחשפו בשנים האחרונות והובאו לידיעת הציבו, עוררו סערה גדולה. במטרה למנוע את הישנותם של המקרים הללו חוקק חוק
בעבר, בני נוער היו מבלים את מרבית זמנם מחוץ לבית, בעיקר כדי להיפגש עם בני גילם. היום, עם התפתחות הטכנולוגיה המאפשרת “מפגשים” און ליין, רוב פעילות בני הנוער מתרחשת ברשת.
הכי חשוב הבריאות, אך מה עם הפרטיות? תחום בריאות הנפש נחשב לאחד מתחומי בריאות הציבור הרגישים ביותר ומטבע הדברים, מרפאות בריאות הנפש אוספות מידע רגיש ביותר ולפיכך עליהן להגן באופן
נגיף הקורונה, אילץ את מערכת החינוך לעבור ללמידה מרחוק בסוגים שונים של פלטפורמות ויישומיים דיגיטליים. אך מה עושים עם כל המידע האישי והרגיש שנחשף בתהליך הזה? איך מצד אחד מאפשרים
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ממצאי ביקורת שנערכה בקרב מכונים רפואיים ומעבדות רפואיות בישראל המחזיקים מידע רפואי. במסגרת פעילות הפיקוח, פנתה הרשות ל- 23 גופים המנהלים מכונים רפואיים בדרישה למילוי שאלונים
שני דברי חקיקה עיקריים, האחד מבית היוצר של האיחוד האירופי והשני פרי עטו של המחוקק הישראלי עומדים להיכנס לתוקף במאי 2018. אסדרה זו טומנת בחובה שינויים מהותיים בכל הנוגע לחובות
