המלצות להתמודדות עם סיכוני סייבר מבפנים
בדרך כלל איומי סייבר נמצאים מחוץ לארגון, כגון האקר שבכוונתו להשתלט על מערכות המחשוב והתקשורת בארגון ובכך לגרום נזק. יחד עם זאת, יש לא מעט מקרים בהם האיום נובע מגורם פנימי בארגון. הסיכון הפנימי עשוי
בדרך כלל איומי סייבר נמצאים מחוץ לארגון, כגון האקר שבכוונתו להשתלט על מערכות המחשוב והתקשורת בארגון ובכך לגרום נזק. יחד עם זאת, יש לא מעט מקרים בהם האיום נובע מגורם פנימי בארגון. הסיכון הפנימי עשוי
כבר בשלהי שנת 2018, מערך הסייבר הלאומי פרסם הנחיות והמלצות לעסקים קטנים כיצד להגן על עצמם מאירועי אבטחת מידע. עסקים הקטנים מהווים חלק משמעותי בכלכלה הישראלית ומטבע הדברים הם חשופים להתקפות סייבר המחייב יצירת מערך
מפרסמים, משווקים ובעלי עסקים העושים שימוש בפייסבוק למדו זה מכבר כי צריך מאוד להיזהר במה שעושים בפייסבוק, אחרת חשבונם ייחסם, כל ההשקעה שהשקיעו תעלם כלא הייתה והסיכוי להחזיר דברים לקדמותם אינו גבוה. אם חסמו לכם
לאחרונה פורסם כי האקרים טורקים חדרו למספר אתרי אינטרנט ושאבו מידע המכיל בעיקר כתובות דוא“ל וסיסמאות. התברר גם כי ההאקרים פרסמו ברשת את הנתונים שנגנבו ואפשרו לכל מי שחפץ להעתיקם. אין ספק כי מדובר במקרה
פורסם ב-Ynet כי בעל חנות צילום שמר לעצמו מספר תמונות עירום השייכות לאחת מלקוחותיו ובלא ידיעתה ורשותה הפיץ תמונות אלה באינטרנט. הצעירה הופתעה כמובן לגלות זאת, כאשר אחד מחבריה סיפר לה על כך. התפתחות הטכנולוגיה,
אמנה חדשה העוסקת בכל הנוגע לפשיעה הקיברנטית קורמת עור וגידים וממש בימים אלה נכנסת לשלב האחרון בו היא תאושר סופית על-ידי מועצת האיחוד האירופי ותחול על כל מדינה שתסכים לקבל אמנה זו על עצמה. מדובר
בחודש האחרון יחד עם התגברות החיכוך בין ישראל לפלסטינים, התעוררה חזית חדשה הנובעת בעיקרה מהמצב הקשה שפוקד אותנו בימים אלה. מתברר כי גם בעולם הקיברנטי קיימת חזית לחימה בה מתעמתים גורמים המצודדים בצד הפלסטיני ואלה
חברת “סוני” אינה נחה על זרי הדפנה בכל הקשור בפריצת קונסולת המשחקים מתוצרתה. החברה פתחה במספר הליכים משפטיים כנגד גורמים
מי מאתנו לא קרה ושמע על החלטת בית המשפט הצרפתי בו Yahoo נתבעה על-ידי ארגונים אנטי-גזעניים אשר פועלים נגד ארגונים
הצעת החוק של ח“כ זבולון אורלב מזכירה לי את המשפט המחוזי מאוד של הגשש החיוור – חוח של צחוק בין
ספק שרותי תוכנה במהלך תערוכת אינטרנט וורלד 2001, התבקשתי להרצות במפגש פורום C3 של אנשים ומחשבים על נושא ספק שירותי
לפני מספר ימים ניתן פסק דין בבית משפט השלום בתל-אביב ב – פ 007936/07 (שלום תל-אביב) מדינת ישראל נ` פלוני,
בדרך כלל איומי סייבר נמצאים מחוץ לארגון, כגון האקר שבכוונתו להשתלט על מערכות המחשוב והתקשורת בארגון ובכך לגרום נזק. יחד עם זאת, יש לא מעט מקרים בהם האיום נובע מגורם
כבר בשלהי שנת 2018, מערך הסייבר הלאומי פרסם הנחיות והמלצות לעסקים קטנים כיצד להגן על עצמם מאירועי אבטחת מידע. עסקים הקטנים מהווים חלק משמעותי בכלכלה הישראלית ומטבע הדברים הם חשופים
מפרסמים, משווקים ובעלי עסקים העושים שימוש בפייסבוק למדו זה מכבר כי צריך מאוד להיזהר במה שעושים בפייסבוק, אחרת חשבונם ייחסם, כל ההשקעה שהשקיעו תעלם כלא הייתה והסיכוי להחזיר דברים לקדמותם
לאחרונה פורסם כי האקרים טורקים חדרו למספר אתרי אינטרנט ושאבו מידע המכיל בעיקר כתובות דוא“ל וסיסמאות. התברר גם כי ההאקרים פרסמו ברשת את הנתונים שנגנבו ואפשרו לכל מי שחפץ להעתיקם.
פורסם ב-Ynet כי בעל חנות צילום שמר לעצמו מספר תמונות עירום השייכות לאחת מלקוחותיו ובלא ידיעתה ורשותה הפיץ תמונות אלה באינטרנט. הצעירה הופתעה כמובן לגלות זאת, כאשר אחד מחבריה סיפר
אמנה חדשה העוסקת בכל הנוגע לפשיעה הקיברנטית קורמת עור וגידים וממש בימים אלה נכנסת לשלב האחרון בו היא תאושר סופית על-ידי מועצת האיחוד האירופי ותחול על כל מדינה שתסכים לקבל
בחודש האחרון יחד עם התגברות החיכוך בין ישראל לפלסטינים, התעוררה חזית חדשה הנובעת בעיקרה מהמצב הקשה שפוקד אותנו בימים אלה. מתברר כי גם בעולם הקיברנטי קיימת חזית לחימה בה מתעמתים
WhatsApp us