בדרך כלל איומי סייבר נמצאים מחוץ לארגון, כגון האקר שבכוונתו להשתלט על מערכות המחשוב והתקשורת בארגון ובכך לגרום נזק. יחד עם זאת, יש לא מעט מקרים בהם האיום נובע מגורם פנימי בארגון. הסיכון הפנימי עשוי
כבר בשלהי שנת 2018, מערך הסייבר הלאומי פרסם הנחיות והמלצות לעסקים קטנים כיצד להגן על עצמם מאירועי אבטחת מידע. עסקים הקטנים מהווים חלק משמעותי בכלכלה הישראלית ומטבע הדברים הם חשופים להתקפות סייבר המחייב יצירת מערך
מפרסמים, משווקים ובעלי עסקים העושים שימוש בפייסבוק למדו זה מכבר כי צריך מאוד להיזהר במה שעושים בפייסבוק, אחרת חשבונם ייחסם, כל ההשקעה שהשקיעו תעלם כלא הייתה והסיכוי להחזיר דברים לקדמותם אינו גבוה. אם חסמו לכם
לאחרונה פורסם כי האקרים טורקים חדרו למספר אתרי אינטרנט ושאבו מידע המכיל בעיקר כתובות דוא“ל וסיסמאות. התברר גם כי ההאקרים פרסמו ברשת את הנתונים שנגנבו ואפשרו לכל מי שחפץ להעתיקם. אין ספק כי מדובר במקרה
פורסם ב-Ynet כי בעל חנות צילום שמר לעצמו מספר תמונות עירום השייכות לאחת מלקוחותיו ובלא ידיעתה ורשותה הפיץ תמונות אלה באינטרנט. הצעירה הופתעה כמובן לגלות זאת, כאשר אחד מחבריה סיפר לה על כך. התפתחות הטכנולוגיה,
אמנה חדשה העוסקת בכל הנוגע לפשיעה הקיברנטית קורמת עור וגידים וממש בימים אלה נכנסת לשלב האחרון בו היא תאושר סופית על-ידי מועצת האיחוד האירופי ותחול על כל מדינה שתסכים לקבל אמנה זו על עצמה. מדובר
בחודש האחרון יחד עם התגברות החיכוך בין ישראל לפלסטינים, התעוררה חזית חדשה הנובעת בעיקרה מהמצב הקשה שפוקד אותנו בימים אלה. מתברר כי גם בעולם הקיברנטי קיימת חזית לחימה בה מתעמתים גורמים המצודדים בצד הפלסטיני ואלה
לאחר מספר ניסיונות להעביר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר
לצד החשיבות הרבה באיסוף המידע לצרכי קידום בריאות האוכלוסייה, ניצב הסיכון לחשיפתו. הרשות להגנת הפרטיות ערה לסיכון ויחד עם הבעת תמיכתה בקיום החקירות האפידמיולוגיות מבקשת הרשות לחדד אצל הגורמים הרלוונטיים את הסיכונים בפגיעה בפרטיות הנדבקים.
אחריות ספק שירותים באינטרנט לפעולות ומחדלים שאינם נובעים באופן ישיר ממעשיו ו/או מי מטעמו הינה אחת מן הסוגיות השכיחות ביותר
במהלך עשרים השנה האחרונות חדרו המחשבים על שלל צורותיהם ויישומם לחיינו ומצאו לעצמם מקום של קבע. השתרשות תרבות המחשבים חדרה
המהפכה התעשייתית גבתה מיליוני משרות “צווארון כחול” לטובות מערכות אוטומציה המסוגלות לספק תפוקה גדולה יותר לעומת עובד בשר אדם. בעוד
בדרך כלל איומי סייבר נמצאים מחוץ לארגון, כגון האקר שבכוונתו להשתלט על מערכות המחשוב והתקשורת בארגון ובכך לגרום נזק. יחד עם זאת, יש לא מעט מקרים בהם האיום נובע מגורם
כבר בשלהי שנת 2018, מערך הסייבר הלאומי פרסם הנחיות והמלצות לעסקים קטנים כיצד להגן על עצמם מאירועי אבטחת מידע. עסקים הקטנים מהווים חלק משמעותי בכלכלה הישראלית ומטבע הדברים הם חשופים
מפרסמים, משווקים ובעלי עסקים העושים שימוש בפייסבוק למדו זה מכבר כי צריך מאוד להיזהר במה שעושים בפייסבוק, אחרת חשבונם ייחסם, כל ההשקעה שהשקיעו תעלם כלא הייתה והסיכוי להחזיר דברים לקדמותם
לאחרונה פורסם כי האקרים טורקים חדרו למספר אתרי אינטרנט ושאבו מידע המכיל בעיקר כתובות דוא“ל וסיסמאות. התברר גם כי ההאקרים פרסמו ברשת את הנתונים שנגנבו ואפשרו לכל מי שחפץ להעתיקם.
פורסם ב-Ynet כי בעל חנות צילום שמר לעצמו מספר תמונות עירום השייכות לאחת מלקוחותיו ובלא ידיעתה ורשותה הפיץ תמונות אלה באינטרנט. הצעירה הופתעה כמובן לגלות זאת, כאשר אחד מחבריה סיפר
אמנה חדשה העוסקת בכל הנוגע לפשיעה הקיברנטית קורמת עור וגידים וממש בימים אלה נכנסת לשלב האחרון בו היא תאושר סופית על-ידי מועצת האיחוד האירופי ותחול על כל מדינה שתסכים לקבל
בחודש האחרון יחד עם התגברות החיכוך בין ישראל לפלסטינים, התעוררה חזית חדשה הנובעת בעיקרה מהמצב הקשה שפוקד אותנו בימים אלה. מתברר כי גם בעולם הקיברנטי קיימת חזית לחימה בה מתעמתים
